www.arbelicious.com

כל יום השבוע הקולגה שלי בגן היתה בפגישות בבוקר והתבקשתי לעבוד גם את המשמרת שלה. אז כל יום עבדתי בגן הרבה שעות וחזרתי הביתה הרוג. אבל בכל זאת חפרתי קצת ברשת כדי למצוא כל מיני קומיקסים מעניינים להמליץ עליהם. חלק מהם אני מכיר שנים, חלק חברים הכירו לי וחלק מצאתי תוך כדי שיטוט באינטרנט.

כשמחפשים קומיקס באינטרנט נתקלים בערימות של זבל. גם ברמה הויזואלית וגם ברמת הכתיבה. הפורמט הנפוץ ביותר הוא כנראה פורמט ה”קומיקס עיתון אמריקאי קלאסי”. באמריקה, כמעט בכל עיתון יומי  יש מחלקה קטנה של קומיקס. “בוטנים” ,או בכינויו העברי “סנופי”,  של שולץ הוא אולי המפורסם מכולם (ובעיני, אחד הסטריפים הכי מצוינים שקראתי ואני עדיין נהנה לקרוא). הפורמט הקצר, התיזמון, ההומור וגם הרגישות של “בוטנים” הוא האבא והאמא של כמעט כל קומיקס עיתון קצרצר שיצא מאז. *הערה קטנה – למרות ש”בוטנים” מוכר בארץ כ”סנופי”, סנופי עצמו הוא בכלל לא הדמות המרכזית בסידרה ובהרבה מהמקרים הוא בכלל לא מופיע בסטריפ עצמו. הגיבור הוא כמובן צ’ארלי בראון, הלוזר הניצחי, שהוא גם קצת חכם וגם קצת טיפש, בעל ראיית-עולם שהיא גם נאיבית וגם פילוסופית, זה שמאוד אוהב ספורט אבל לא מסוגל לבעוט או להכות בכדור. צ’ארלי מוקף בחברים שאוהבים אותו אבל גם נהנים לצחוק ממנו. אין מבוגרים ב”בוטנים” אם כי השקפות העולם של הילדים בסידרה והנושאים המובאים בה מתאימים למבוגרים וצעירים כאחד. טוב, הבנו. “בוטנים” הוא קומיקס-עיתון מושלם אבל לא לשם זה התכנסו כאן היום..

הכול התחיל כשכתבתי שזה הפורמט הנפוץ ביותר באינטרנט, ויש לזה סיבה. הצלחה כמובן. כולם רוצים להצליח. כל אחד או אחת שעושים קומיקס בסגנון הזה חולמים על זה שעיתון יעסיק אותם, על זה שיום אחד ייתקשרו מהעיתון ויודיעו שרוצים להוציא את הסטריפ לסינדיקציה שזה, בסופו של דבר, אומר כסף, הצלחה, פירסום והכרה בינלאומית. ולפעמים… זה באמת מצליח. אבל, יש כל כך הרבה חרא, שבסוף קצת קשה למצוא מה באמת טוב. באתר  קומיקס.קום תוכלו למצוא הרבה דוגמאות לסטריפים קצרים כאלו שדווקא כן מופיעים בעיתונים ושכבר זכו להצלחה (מה שאומר שהם בד”כ עדיפים על הסטריפ הממוצע שתמצאו באינטרנט). רבים מהסטריפים האלו אני מכיר טוב ומהדור ה”חדש” אני אישית הכי אוהב את דילברט. הקצב והבדיחות של סקוט אדאמס היוצר תמיד תופסים אותך לא מוכן וכמו הדינוזאור שלו, אתה מקבל וואחאד ווג’י מהבדיחה. לא יאומן אבל הסידרה היומית הזו רצה כבר 20 שנה!!!! אבל באומנות כמו באומנות – לכל אחד יש טעם שונה. יכול להיות שלא תמצאו את דילברט מצחיק כמו שאני מוצא אותו אבל אם תתחילו לחפור באחת מהסדרות באתר (לכו ללינק של “כל הקומיקסים”), תמצאו את עצמכם מעבירים שעות על ימים של קריאה מהנה של בדיחות וסיפורים קטנים שלפעמים נמשכים  על גבי מספר סטריפים. אזהרת התמכרות! חפירה מהנה!

המלצות לסטריפים חמודים מהאתר:

9 TO 5 שהוא קומיקס של קוביה אחת בעצם

B.C.

NANCY – בגלל הארט במיוחד ופחות בגלל הבדיחות שלפעמים לא ממש מצחיקות

ROSE IS ROSE שישמח גם את הילדים

LOLA

HERMAN

וכמובן “בוטנים” האלמותי.

ועוד… אם אתם מוצאים שם סידרה מעניינת שתפסה אתכם/ן – תכתבו שנוכל כולנו לבדוק…

מורגשים בחסרונם במחינתי הם CALVIN & HOBBES הגאוני וFOR BETTER OR WORSE של לין ג’ונסטון שתפס אותי בגלל שזה, בדיעבד, מרגיש כמו ההשראה ל”עדה חתונזה”.

יש באתר גם לינקים למאיירי קריקטורות יומיות מהעיתונות האמריקאית ושווה להציץ גם שם למתעניינים.

וואו, כמה מילים ועוד לא נגעתי אפילו בקצה של העיקר… נראה לי, עכשיו כשאני יושב וכותב שאני כנראה אקדיש לזה יותר מפוסט אחד…

אז לפוסט היומי נסתפק בכמה לינקים (ויהיו עוד בהמשך):

ראשון הוא ZAHRAS PARADISE. קומיקס איראני מודרני שאפשר לקרוא במספר שפות (ואפילו בעברית). הקומיקס מתעדכן פעמים או שלוש בשבוע והוא תפס אותי חזק. גם בגלל הציורים וגם בגלל הסיפור שיש בו מיסתורין ופוליטיקה והסטוריה והרבה הרבה עומק. אני בטוח שהוא יתפוס אתכם גם.

הקומיקס השני שאני רוצה להמליץ עליו הוא בערך ההפך הגמור של “גן העדן של זאהרה”. אין בו אמירה ולא תמיד יש אפילו חוט מקשר אבל הוא תמיד מצחיק.

בתרגום לעברית זה ייקרא “הנוסע השמיני אוהב את הטורף” אבל הקומיקס הזה לא יעבוד בשום שפה אחרת חוץ מבאנגלית. הקומיקס הזה מחובר לתרבות האמריקאית בכל רמח אבריו. יש בו קטעים שעוברים לי מעל הראש בגלל שאין לי את הרפרנסים המתאימים לבדיחה אבל זה תמיד תמיד מצחיק אותי. החיבור של צילומי הצעצועים עם הטקסט הפוסט-סיינפלדי, סופר ניו-יורקי עושה לי את זה. בניגוד  לקומיקסים אחרים שהמלצתי עליהם, זה לא יתפוס את כולכם. או שתתאהבו בהומור הגאוני (על סף המפגר) או שתסגרו את האתר הזה אחרי סטריפ או שניים ואולי אפילו תנתקו איתי קשרים. אבל אם תתמידו ותקראו את השטויות האלו ותתחברו להומור, לא תוכלו יותר לחזור אחורה וגם את תתאהבו בנוסע השמיני ובטורף (כמו שלא ראיתם אותם מעולם). אחרי הכל, היו כבר יותר מ-300 פרקים (!!!) אז כנראה שמישהו אוהב את זה…

וללינק הישראלי – “בום פאף פאו אקשן” הוא אתר הקומיקס של עידו הירשברג עם הסטריפים החולניים שלו והסגנון המיוחד שלו שלא רואים הרבה כמוהו בארץ (ואולי טוב שכך… סתאאאם, הירשברג, חולים עלייך). הקומיקסים מופיעים בסדר כרונולוגי הפוך אבל אפשר גם ללחוץ מצד שמאל ללינק ישיר לסטריפים. לא מומלץ לבעלי קיבה רגישה!

יש לי עוד מלא מלא לינקים מעניינים אבל הגזמתי גם ככה לפוסט אחד… פוסט נוסף בימים הקרובים…

תהנו!